3. המערכת הפוליטית

המהפכה החוקתית  128 בית , לעומת זאת . הדבר עשוי להתבטא ביחסי הכוחות בכנסת , הישנות המשפט העליון בישראל איננו מוסד רובני משום שמנגנון הבחירה של יעת המצטרפים שופטיו מעניק לשופטים המכהנים מעמד מועדף בקב לכן אם בית המשפט העליון נשלט בעבר על ידי האליטות . לשורותיהם תימשך הדומיננטיות שלהן גם אם יחסי הכוחות בחברה הישראלית , הישנות הצעתי את הסברה שלפחות חלק מחברי הכנסת בחרו , לפיכך . ישתנו לרעתן הגנהלפעול כנגד האינטרס המוסדי שלהם והחלישו את הכנסת כדי לספק . שהדומיננטיות שלה הועמדה בסכנה , למערכת הערכים שלהם אך רוב חברי הכנסת , הכנסת אמנם הצביעה בעד שני חוקי היסוד החדשים אולם עידן התמימות חלף . לא היה מודע כלל למשמעותם מרחיקת הלכת חיש מהר כשהכריז בית המשפט על המהפכה החוקתית ופעל באינטנסיביות אצל רבים . חוקי היסוד החדשים כמקור ללגיטימציה תוך הסתמכות על מחברי הכנסת הביאה ההתפכחות גם לידי התייחסות ביקורתית למהלכיו של , בכנסת החלה להישמע ביקורת נוקבת על האקטיביזם השיפוטי . בית המשפט . אקטיביזם המתבטא בהתערבות אינטנסיבית בהחלטות הדרג הפוליטי בעייתית שבה התקבלו שני חוקי היסוד הביקורת התמקדה גם בדרך ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה