המהפכה החוקתית 46 , ולפיה הכנסת רשאית לכבול את עצמה , היא הדרך השלישית ברגמן ניין בע 46 . ולעניין זה אין הבדל בין חוק יסוד לחוק רגיל הלכה והתקבעה , חרף זאת ובשלושה מקרים נוספים שבהם חזר בית - ברגמן באקדמיה העמדה שבעניין : לחוק יסוד 4 המשפט ופסל הוראות חוק בשל סתירה בינם לבין סעיף 47 סת הכנ ולפיה , אימץ בית המשפט את הפרשנות השנייה להלכת ברגמן - 48 . הרכיבים המשוריינים בחוקי היסוד נהנים ממעמד חוקתי עמדה זו אומצה , אמר הנשיא ברק , למשל , כך . גם בפסיקה מאוחרת של בית המשפט העליון הכיר בעליונות בית המשפט ברור ש " כי , וספיחיו ברגמן בהתייחסו לעניין 49 " . טיבית של חוקי יסוד משוריינים הנורמ אימוץ עמדה זו מסביר גם את , המהפכה החוקתית לא התחוללה עכשיו " ש , קביעתו של השופט זמיר , היא התחילה לפני שנות דור . כשנחקקו חוקי היסוד בדבר זכויות האדם 50 " . בפרשת ברגמן טענתו של זמיר מוצדקת רק אם נניח שהבסיס לפסילת חוק ______ , 821 לא משפטים " פסק דין ברגמן והשיח החוקתי בישראל - שריון וחוקה " , ראו אריאל בנדור . 46 ברגמן לא התבססה על דין - פסילת חוק המימון בפסק ( : " שריון וחוקה , בנדור : להלן ( ) 2001...
אל הספר