י הדות ו נצרות ה ת קיימו כ מ ע ט ק שרים ת ברתיים מ ת מ שכי ם ב ין ה יהודים ל נוצרים . נ דיר ות ה יו ג ם מ ס גר ו ת ר שמיו ת ש אלי הן י כלו ל בוא י הודים ו נוצרים י הדיו כ שווים . ב כפרים ו בערים ה ק ט נו ת, ש ם ע די י ן ה תגור ר ר וב ה יהודים, ו התושבים, ה ן ה נוצ רים ו הן ה יהודים כ אהד, נ שאר ו א דו קים ב ד ת ם, ג רמ ו ה מחסומ ים ה ד תי ים ש בין ש ת י ה קבוצ ות ל יציר ת ש תי ת ברות ש ההב חנה ב יניהן ב רורה . ה דרשות ש נישאו ב כנס י ות ו החינוך ה ד תי ב בתי ה ס פ ר ה נוצריים ל יב ו א ת ה מת ח ה דת י ש נ ש מר מ תחת ל פ נ י ה שט ת ב תיי ה יום- י ום . ה יהודים ע דיין ת ששו, כ מ ו ב ימי ה ביניים, ש מ א ת קרית כ לשהי ת ק ר א ד רור ל פרץ ש ל ז עם ד תי . ו ב כל ז את, ב אזורים ה כפריים ק יימו ה יהודים ו הנוצר ים ק ש רים ה דוקים י ותר מ אשר ב ערים, ש בהן ה יו ה קה י ל ות ה יהודיות ג דולו ת י ותר ו מס וגרו ת מ ב חינה ת ברתית . ס פ ק א ם מ שפתו ת י הודיות ו נוצריות, ש חיו י חדיו ב אותו כ פר ב מ שך ד ורות ר בים, י כלו ל היש אר ז רות ז ו ל זו . ב עת ות מ צו קה ע זרו ש כנ ים א לה ל אלח ב לא ח תחשב ...
אל הספר