152 רחל גלבוע בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃וַיִּקְרָ֖אוַיִּֽבֶן-שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙לַֽיהֹוָ֔ה ( 8 ) יב ' : רב הקרבתהאל, ובדרך כלל מﬠָ - המזבח הוא פריט שכיח של עבודת םלַֽיהֹוָ֑ה, ושֵׁחַוַיִּ֥בֶן נֹ֛חַמִזְבֵּ֖ ( 02ח' : הנושא צוין כבר בפרשת נח ) . קרבנות בשני . בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהלִקְרֹ֖א ( אָ֣ז הוּחַ֔ל 62ד' : ) שמתקופת אנוֹכברהאל צוין ח של הסופר, ואין זהוהביטוי 'יהוה' נקראים כדיווּטמקרים אלו הטקס ספרבהכרח הביטוי שגיבורי הסיפור השתמשו בו . השוואה למקרה אחר ב דבר אליהר קוראת ליהוה המְעשויה לסייע להבנת כוונתי : הגֶבראשית המסורתי ( , והביטוי וההדגש 31ט"ז : ראי" ) - הסופר ( , "אתה אל ) ביטוי הסופר ולא של הגר . אני מציעה שאותה - רור ש'יהוה' הוא דברימראים בב 'יהוה' של הסופר במקרים אלו . חס למקרים של אנוש ואברםיגישה יש לי תקופתםאלוהים . בשני המקרים, בנים הגנרי, כשם נרדף לותן ביטוי לשנ של אנוש ואברם מבקשים את האל ומודעים לקרבתם אליו, אך לא חודית . יהי - בהקשר של המהות העברית הברית בין הבתרים – הברית הראשונה ( 4 לֵאמֹ֑רבַּֽמַּחֲזֶ֖ההָיָ֤ה דְבַר-יְהֹוָה֙אֶל-אַבְרָ֔םאַחַ֣ר הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה ( 1 ) ט " ו : 18 במחזה וט הסופר לאו...
אל הספר