82 רחל גלבוע האם זהו ביטוי ניבי המבטא כוונה או מהירות ? או שאולי פשוט אופן – שון רביםדיבור ? ההתלבטות נובעת מהניגוד הלשוני בין ההצעה בל : והפעולה הנעשית בלשון יחיד – בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ בְּצֶ֥לֶם אֱ�הִ֖ים . בְּצַלְמ֔וֹ ר נושא זה חשוב ) ועקרוני לתפיסה המונותאיסטית ( ,רוּיבּשהיות בנושא . ארחיב מעט את הדיון כמהות של ריבוי ( לגבי האפשרות הראשונה ) האם הסופר תופס את האל הבריאה הוא שלתב דפוס הפעולה בכל משךר שמאחר שבטקסט שכּמַאוֹ אל יחיד, לכן אין סיבה להציע עבורו תפיסה שונה לגבי חלק מהיום 31 . שייהש – דמותנו – 'מים' ( , ומכאןהרבים 'אלוהים' ) כמו למשל - צורת הרבה . – ולכן האל הוא מה שניתן לכנות,לוכ - ניתנת להתפרש כדבר חובק זהו מושגשית" אינה תשובה לצורת הריבוי היותגם "חצר אלוה דופגאני, והאגדות העבריות על מלאכים וכרובים הן, יחסית, מאוחרות מא 32 בהשוואה לטקסט הנידון כאן . בראשיתעם זאת, בפרקים הראשונים של - יצורים שמימיים, עלקיוםבהם מצויה האפשרות שלשיש שני מקרים ( , וארחיב על 4 - 1 ( ובני האלוהים ) ו : 24 ) ג' : אנושיים : הכרובים של הגן : "כל אחד ממקרים אלו הקשורים למה שניתן לכנות "חצר אלוהית , ( תהי...
אל הספר