א. הסיפור, טבעו הספרותי וסגנונו

44 רחל גלבוע שיטתי לכלל המטלות, אלא ישנם שינוייםמבנה זה אינו בא לידי שימוש המדגישים את המאפיינים השונים של המטלות וטבען . אתווגותמסֵבראשיתספררוב הגישות הספרותיות לסיפורי הבריאה ב כדו"חות, אולם השאלה אם נתוני הדו"ח נכונים היסטורית,הסיפורים כאמת מדעית, אינה מעניינו של ניתוח ספרותי . האומר : "אדם יכול לכתוב ספר ) E . V . Pearce ( אני מסכימה עם פירס ובאמת, 1 . "ימדעוידעעל נושא לא מדעי, ועדיין לתת הוכחה של רקע עם סיפוריסיפורים מסופוטמייםבהברואיםשלכשנערכות השוואות התנ"ך ) שהזיקה ביניהם אינה שנויה במחלוקת ( , נוטים לשכוח את טיבם 2 . של אלו האחרוניםהמדעי כרישום שמחברו מאמין כי הוא אמת – כרישום היסטורי, או טוב יותר 3 ,היסטורית הוא אמור להיות טקסט שנכתב בסגנון סיפורי שנמנע מביטוי אישי ורגשי, שבו התמליל תומצת עד למידה של פשטות חמורה . עם זאת, י המפרשים כמקרין תחושת גדלות ודרמה . על ידיסגנון זה הוכר ייתכנובצד קבלת ההערכות לגבי האימפקט הספרותי של הטקסט, : ספקות שדורשים הבהרה לגבי טבעו הספרותי, ( 1 מהאישי והרגשי . הימנעותולגבי ( 2 ( הטקסטים של המגילות העתיקות נכתבו ללא ניקוד ופיסוק, ובמטרה 1 פרוזה ....  אל הספר