ל ע"א שו' 42 - ע"ב שו' 4: טעם המחלוקת בעניין ראיית עדות והגדתה

ל ע"א 42 — ע"ב 4׀ 779 ת : נפשך חד מנה הוא ואיבעיתימא קרא והוא עד או ראה או גר : נפשך חד מנא הוא ? ו ? איביתימא קרא והוא עד או ראה או ק : אמנה בעלמ' תרויהו קא מסהדי ואיב' אי' קרא דכת' והוא עד [ או ראה או פ : אמנה בעלמ' תרויהו קמסהדי איב' אימא קרא דכת' והוא עד מ : אמנ' בעלמ' תרויהו קמסהדי ואיב' אי' קר' דכ' והו' עד ד : אמנה בעלמ' תרויהו קמסהדי ואי' אימ' קרא דכ' והוא עד או ראה או י : אמנה בעלמ' תרויהו קא מסהדי ואי' תי' והוא עד או ראה או ת : ידע ותניא ממשמע שנ' לא יקום עד איני יודע שהוא אחד אלא מה ת'ל' גר : ידע ותניא מימשמע שנ' והוא עד איני יודע שהוא אחד מה תל' ק : ידע ותניא ] ממשמע שנ' לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת'ל' פ : ותניא ממשמע שנ' לא יקום עד אחד באיש אינו יודע שהוא אחד מה ת"ל מ : ותניא ממשמ' שנ' לא יקו' עד ( אח ) באיש איני יוד' שהו' אח' מה ת"ל ד : ידע ותני ממשמ' שנ' לא יקום עד איני יודע שהוא אחד מה ת"ל י : ידע ותני' ממשמ' שנ' לא יקום עד אחד איני יודע שהוא אחד מה ת"ל ת : אחד זה בנין אב כל מקום שנ' עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד גר : לו' אחד זה בנה האב וכל מקום שנאמר ...  אל הספר
מוסד ביאליק