286 נעמי חזן חנה הרצוג מיכל שמיר ואף ליצור מדיניות מחוללת שינוי . המגדור הפוליטי הבלתי שוויוני מחייב תחילה הסתכלות מחודשת על תהליכי הכניסה לפוליטיקה . שיטת הבחירות היחסית, שדגם קיצוני שלה מונהג בישראל, נחשבת נוחה ביותר לייצוג של נשים ושל קבוצות מיעוט לאורך זמן ( 2017 Thomas ) . אולם אין ספק שהגישה למרחב הציבורי בישראל ( ובוודאי ההשתתפות בשליטה במשאבים הציבוריים ) רחוקה מלהיות שוויונית . בתהליך הגיוס הפוליטי יש העדפה שיטתית של גברים על פני נשים, של תושבי המרכז על פני תושבי הפריפריה ושל יהודים על פני ערבים . הסדרי העיצוב של רשימות המועמדים למשרות נבחרות ( יהיו אלו בבחירה על ידי ראש רשימה, באמצעות ועדה מסדרת, במסגרת גוף מפלגתי נבחר או בפריימריז ) מנציחים את האי-שוויון באשר הוא . ביטויו החריף ביותר - אך בשום פנים ואופן לא הבלעדי - הוא בתחום המגדר, שכן תופעה זו חוצה גבולות חברתיים ואוחזת גם בקבוצות מוחלשות אחרות, ובראשן החברה הערבית והחרדית בישראל . ייצוג במשרות נבחרות הוא לב ליבו של משטר דמוקרטי ומשקף, סמלית ומהותית, את עומקה של דמוקרטיה במדינה . בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות רבות אחרות, ה...
אל הספר