שינויים בהליכי הבחירות הפנים־מפלגתיות ואימוץ מנגנוני הבטחת הייצוג בישראל

ייצוג נשים בישראל : בין בחירות פנימיות למנגנוני הבטחת ייצוג 241 מדינת ישראל אינה מחייבת את אימוצה של מכסה לייצוג נשים, ומותירה בידי המפלגות את ההחלטה אם לאמץ מכסה כזאת . ואכן, עד שנות השבעים מנגנוני 10 בשנות הבטחת ייצוג נעדרו ממרבית המפלגות בישראל ( שפירא ואחרים 2013 ) . השבעים החלו מפלגות שמאל לאמץ מנגנונים מעין אלה, אם כי לא תמיד יישמו אותם . כך, לדוגמה, לפני בחירות 1973 קבעה מפ"ם שמקום אחד מתוך שמונת המקומות הריאליים החזויים לה יישמר למועמדת, ומפלגת העבודה החליטה לפני בחירות 1977 לאמץ מכסה של % 20 ולמנות 10 נשים ב- 50 המקומות ראשונים 11 ( שפירא ואחרים 2013 ) . במהלך שנות השמונים נקטו המפלגות אסטרטגיות מעורבות בכל הקשור לאימוץ מנגנוני הבטחת ייצוג . מפלגות רבות, ובכלל זה המפד"ל, הליכוד ורצ, לא קבעו מכסות מפלגתיות או מקומות שמורים, ומפלגת העבודה הקפיאה את השימוש במכסת ה- % 20 לפני בחירות 1981 ו- 1984 . מפ"ם, לעומת זאת, שיפרה את מאמציה לטייב ייצוג נשים ב- 1988 ושמרה לאישה מקום אחד מתוך ארבעת המקומות הראשונים, אולם היא זכתה בשלושה מושבים בלבד בבחירות ונותרה ללא ייצוג נשי בכנסת ( שפירא וא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד