סיכום: פמיניזם כשפה ודרכי חשיבה מאתגרות

194 חנה הרצוג יוסי דוד והתנסויות וביטוין בפעולות ( פרקטיקות ) חברתיות . מאותה עמדה תיאורטית המונח מגדר אינו מילה נרדפת לנשים וגם אינו מונח המתייחס להבדלים בין גברים ונשים כקטגוריות מיון, אלא הוא מתייחס להבניות החברתיות ומשמעויותיהן, להסדרים חברתיים הנובעים מן ההבדלים בין המינים ולפעולות חברתיות של סובייקטים הפועלים בתוכם ולמולם ( הרצוג 9002ב ) . כאמור, מחאת קיץ 2011 אופיינה בתקשורת, בדעת הקהל ובמחקר כמחאה דורית עם בולטות רבה של נשים, והובילה לשינויים בשיח הפוליטי והציבורי בישראל . לכן התבקש לבחון את הקשר בין עמדות ודפוסי הצבעה לבין תמיכה והשתתפות במחאה ולהעמיד למבחן אמפירי את ההבחנה בין גיל ומין כקטגוריות נומינליות לבין דור ומגדר כקטגוריות סוציולוגיות המבוססות על תודעה ומבעים ביצועיים . השווינו בין פער גילי ומגדרי נומינלי לבין פער תודעתי-ביצועי בשתי דרכים . האחת בקרב בוחרי יש עתיד והבית היהודי - שתי מפלגות שצמחו על גלי המחאה, ואשר למרות השוני הרב ביניהן אימצו את שיח המחאה שדיבר על פוליטיקה חדשה, פתיחות ושבירת גבולות חברתיים והיערכות פוליטית מחודשת . השנייה, באמצעות השוואה בין שתי יחידו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד