הפער המגדרי בהצבעה ובהשתתפות בבחירות בישראל

הבדלים בין מרכז לפריפריה 121 בדפוסי ההצבעה וגם לא בסוגיית הפער המגדרי בשיעור ההצבעה בבחירות . הסיבה לכך, במידה רבה, היא שלאורך שנים החוקרים לא גילו הבדלים מגדריים משמעותיים בדפוסי ההצבעה בבחירות ובשיעור המצביעים . כך למשל, יעל ישי מצביעה במחקרה על שתי תובנות מרכזיות בהתבסס על ניתוח סקר הבחירות של 1992 : האחת, שאין פער מגדרי בשיעור ההצבעה בבחירות, שכן רק % 3 . 3 מהנשים לעומת % 1 . 2 מהגברים העידו כי אין בכוונתן להצביע בבחירות ( 1995, Yishai 105 ) . השנייה, שאמנם גברים נוטים יותר מנשים להצביע למפלגות שמאל ( % 2 . 48 לעומת % 6 . 43 בהתאמה ) , אך הפער אינו מובהק סטטיסטית ולכן לא ניתן לקבוע כי קיים פער מגדרי בהעדפות הבוחרים ( שם, 109 ) . בשנים האחרונות חל שינוי בתמונת הממצאים, ונמצאו עדויות לקיומו של פער מגדרי מודרני בישראל . גדליה ואחרות ( 2010 ) דנות בפער המגדרי המודרני בהצבעה בבחירות 2009 ומראות כי נשים יהודיות רבות יותר ( % 18 ) , בהשוואה לגברים ( % 14 ) , התכוונו לפני הבחירות לכנסת להצביע למפלגת קדימה ולציפי 2 הפער המגדרי המודרני, שנרשם בהצבעה לקדימה, היה גדול אף יותר בסקר לבני . שלאחר...  אל הספר