פרק שני

פרק ב משנה ג 347 למקום – ת ו תיה מב י ןלש פ ר חא וונותר בקן עוף אחד, – י רול א וג ו ז למ מ נ הש פ ר ח א ח דש מ תא ושהקִנים שבו עופותיהם עומדים למיתה ולא להקרבה, כאמור לעיל פ"א מ"ב, המשנה אינה רואה חשיבות בלקיחת העופות – נ ייל שז ו גי ק חונותר רק עוף אחד, – מ ה ן שיהומצותןצפריםשתייחדיו, זאת בניגוד לשעירי יום הכיפורים ולציפורי מצורע . כן שנינו : " היוםאחדלקח ] כשרותשוותשאינםפיעלאףכאחתולקיחתןובדמיםובקומהבמראהשוות מותרתהראשונה . לשניהזוגיקחדרורשלאונמצאתמהןאחתשחט . [ כשרותלמחרואחד תמותהדםנשפך . בהנאהמותרתהראשונה,לשניהזוגיקח,טרפהונמצאתשחטה . באכילה . 486 "הדםישפךהמשתלחתמתההמשתלחת זהמעכביןהכפוריםיום שעירישני : "דומותמקדשהלכותשלרשימהמובאתמנחותבמשנת זהמעכביןסדריםשני . זואתזומעכבותחלותשתי . זהאתזהמעכביןעצרתכבשישני . זהאת ,שבנזירמיניםשני . זהאתזהמעכביןוהבזיכיןהסדרים . זהאתזהמעכביןבזיכיןשני . זהאת שבע . זהאתזהמעכבין,שבמצורעארבעה,שבלולבארבעה,שבתודהארבעה,שבפרהשלשה הזהבמזבחושעלהפרוכתושעלהבדיםביןשלהזיותשבע . זואתזומעכבותשבפרההזיות שלאמנתעלשנייםשלמבנהבוניםכיצד, אפוא, מבהירהמשנתנו ( . ו"מג"פ" ) זואתזומע...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל