פרק תשיעי

פרק ט משנה ו 299 הערים מוקפות החומה לירושלים, ויחד עם חורבן ירושלים פסקה מצווה זו של גאולת בתים לקן חרבו . גם מיתר העיירות והערים שנכבשו וח העדות על תקנתו של הלל ורשימת ערי החומה הן העדויות האחרונות לקיומה של מצוות גאולה בערי חומה . בימי התנאים אין עדויות לשמירת המצוות, ואפילו לא דיון למה בטלה . דומה שהיא בטלה לאחר חורבן הבית, שכן אמנם היא חלה על כל עיר מוקפת חומה, אך חלה על ירושלים . עם חורבן ירושלים איבדה כאילו המצווה את חיותה . בראש ובראשונה היא היישובים הכפריים בארץ ישראל של ימי התנאים לא היו מוקפים חומה . חומה ; זאת ועוד היא עיר הפוליס העוינת והמנוכרת . בתנאים אלו איבדה המצווה את ",כרך"הייתה רק ב הרשימה הרי שעורך הרשימה הצדיק בכךטעמה . אם אכן צדקנו בפרשנות המוצעת למבנה את חיסולה של המצווה, שהרי הערים מוקפות החומה נהרסו, וכאילו לא נותרו עוד עיירות מוקפות חומה . כל זה רק צד אחד של המטבע . הצד האחר הוא שהמצווה איבדה את ערכה ההלכתי . מצוות למנוע מכירה של מבניםגאולת בתים מבטאת משטר של קיפאון כלכלי, למעשה היא נועדה ושמירה על נחלת אבות, כמו גם דין גאולת שדות . אין זה מקרה שהמסכת שלנו היא...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל