פרק ח משנה א 221 בשווה כסף . זו דוגמה בולטת לסיפור מעשה שחכם מאוחר יחסית מערב בו הלכות ו"מתקן" רך לזהות תיקונים ) "משפר" ( את הסיפור הקדום כך שיכיל הלכה נוספת . ניתוח זה מצביע על ד מאוחרים למסורות קדומות . המשפט מצוי בלשונו גם במשנת מעילה פ"ו מ"ב, וקשה להכריע "הגיעתך" הוא – א ו מ ר י ן ל ו ה ג י ע ת כ ה נ י מ צ א מ פ ס י ד א י ס ר ו ש ד ה ו ל פ נ י ומה מקורו . המונח לסגירת המכרז, וכן במשנה ג להלן ובמקבילות . במקרה זה כנראה לא היו הצעות אחרות, דה הייתה נדל"ן חסר תועלת כלכלית . זהו המעשה היחיד בדיני ערכין, ואחד משנישכן הש המעשים שבמסכת זו ) פ"ה מ"א ( . המעשה אירע במקדיש שדה אחוזה, ואם נשמרה ההלכה זו עדות לכך שמושג "שדה האחוזה" היה קיים, ועסקנו בכך במבוא . סיפור המעשה חריג, שכן יש : המעשה בגוף שלישי וכל אמירה מובאת כ"ציטוט", בגוף בו החלפה של לשונות דקדוקיים ראשון . הסיפור אירע באיסר, ורבי יוסי כאמור חולק על המסורת . המשך המשנה הוא לשיטת תנא קמא . ספק אם זו מחלוקת הלכתית . לא נאמר במשנה שחכמים סבורים שאין פודין הקדש בשווה כסף, במשנה מחלוקת ומציע כמה הצעות לנושא שבואלא שהמעשה כך היה . הבבלי...
אל הספר