מדינת ישראל, אך אין להבינה כהלכה אלא על רקע הלאומיות היהודית כתופעה היסטורית, הנמשכת מאז העת העתיקה . כפי שהראיתי, הדוקטרינה הרואה בלאומיות תופעה מודרנית כרוכה בהגדרות מאולצות גם ביחס לתופעה בכללה, אך בפרט במה שנוגע בניסיון להחיל אותה על הסיפור היהודי, שבעצמו העניק השראה רבת משמעות לתהליכים של התחזקות הלאומיות בעמים הנוצריים באירופה בכלל, ובתקופה המודרנית בפרט . עם זאת, המסקנה העולה לדעתי מן הדיון שלנו היא שהקול הלאומי במובנו המדיני לא היה הקול היחידי באף אחד משלביה של היהדות ההיסטורית . קו ישיר נמתח מרעיונות אנטי ‑ מלוכניים ואנטי ‑ מדינתיים המצויים במקרא ובדברי חכמים, לפרשנות רוחנית של הגאולה אצל חלק מפרשני ימי הביניים ולתפיסות מודרניות "דיאספוריות" ופרו ‑ גלותיות בעולם המודרני . אלו השפיעו גם על התנועה הציונית עצמה, שגם בתוכה היו שמיעטו בחשיבות המרכיב המדיני ‑ ריבוני והדגישו את המרכיב הטריטוריאלי והתרבותי ‑ לשוני . לתיאור זה של ההיסטוריה היהודית השלכה מרחיקת לכת על הבנת משמעותה של הציונות ויישומה בתוך המסגרת הפוליטית ‑ ריבונית . שיח שגור רואה בציונות את מימוש המהות הקבועה מראש, או המ...
אל הספר