היהודים מצד השלטון הקיים ובשיקולים פוליטיים של היתכנות הצלחת המרד . עם זאת, משנתעוררו מרידות, נלוו להן כמעט תמיד תקוות לאומיות, מדיניות ומשיחיות למימושו של החזון הלאומי ואף להופעת העידן המשיחי, שהעצימו את ההתגייסות למרד מצד הציבור היהודי . המרד המרכזי והמוצלח ביותר בתקופה זו הוא מרד החשמונאים, שהוביל להפיכתה של יהודה למדינה עצמאית למשך כ ‑ 80 שנה . חוקרי התקופה עמדו הן על השאיפות הלאומיות ‑ דתיות של היהודים, שהיו מצע לגיוס ולרתימה של ההמונים למרד, הן על הגזירות כבעלות אופי דתי ולאומי כאחד, והן על הניצחון של בית חשמונאי כגורם שהעמיק את היסוד הלאומי של האומה היהודית 517 מנחם שטרןבחדירת האידיאלים של התורה לשכבות הרחבות של האומה . סבר שהמרד לא פרץ כתוצאה מתקוות משיחיות או משאיפות לאומיות אלא מתוך הקושי של הגזירות, אך לאחר ההצלחות הראשונות "היהודים החלו להוציא לפועל את השאיפה העתיקה לנתק כל קשר עם השלטון האלילי" וכך 518 לעומתו, אביגדור"הישגו הכביר של המרד היה הצלת האומה והדת היהודית" . צ'ריקובר מתנגד לעמדה, שלפיה מרד החשמונאים החל כמרד דתי בלבד, וסבור שהגזירות היו רק "סיבה חיצונית לכו...
אל הספר