א. התודעה הלאומית של שבי ציון

והלאומי . קבוצת כוהנים שהתייצבה בהנהגת הגולים "חתמה עסקה" עם האימפריה הפרסית, לפיה תינתן לה הרשות לשוב לארץ ישראל, אך בתנאי שהנהגתה תתמקד בבניין המקדש ובעבודת הקורבנות, תוך ויתור על כל שאיפה מדינית ‑ לאומית ותוך הצהרת נאמנות פוליטית לאימפריה הפרסית . כך מתאר ולהאוזן את תפיסת היהדות של שבי ציון : מה מוכיח הדבר שראש הפולחן, שהוא אך ורק ראש הפולחן, שאין לו שום שלטון מדיני ואיננו מתעסק לעולם בהנהגת ענייני המלוכה הוא גם ראש האומה ? כמובן, רק זה, ששלטון מדיני נשלל מאת האומה הזאת והוא כבר דבר בלתי מצוי אצלה וכי נשאר לה רק קיום רוחני דתי בלבד ! מנקודת השקפתה של 'תורת כהנים' אין עם ישראל אלא כנסיה, כל מה שנוגע לדברים חילוניים אינו מעניינו של מחוקק זה והוא איננו מתעסק בהם, חיי העדה עוברים כולם בעבודת ה' . הרי שכאן לפנינו הכנסיה של בית שני, זאת היא ההירוקרטיה ( שלטון הדת ומוסדותיה, 473 א"מ ) היהודית, המסורה לשלטון זרים בתור תנאי הכרחי לקיומה . ולהאוזן מתאר התפתחות הדרגתית מתקופת הממלכה הטבעית והחיונית של שאול ודוד, לביקורת הנביאים מתקופת המלוכה שאופיינה בחלומות על ממלכה מתוקנת אך שאופייה נותר ארצ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)