לדרקון אפופיס ואת עצמו לאל רע, מנצח הדרקון . כאשר החקלאי הכנעני מקיים את פולחן הבעל לפני שהוא זורע את שדהו, וכאשר יורד הים היווני מבצע את הפולחן לפוסידון, הם הופכים את מעשיהם לעל ‑ זמניים, למעשים א ‑ היסטוריים המשולבים במיתוסים על האלים . כך ניסח ההיסטוריון יוסף חיים ירושלמי את התודעה של התרבויות האליליות : משמעות וממשות מוקנות להווה רק כאשר הוא יוצא מגדרו והופך למשהו אחר, כאשר תוך כדי חזרות על טקסי פולחן והשמעת מיתוסים והגשמתם, מתערער לפרקים הזמן ההיסטורי ואפשר להתנסות מחדש, 395 ולו לרגע קט, בזמנם האמיתי של ראשית העולם והארכיטיפים . נכון לקבוע אפוא שבמיתוס משתקפת תפיסת זמן א ‑ היסטורית, שאיננה מייחסת ערך ומשמעות לשינויים היסטוריים או להתפתחות היסטורית . לדברי אליאדה, במיתוסים משתקפת 'אימת ההיסטוריה', או החרדה הקיומית של האדם הנובעת מהיותו בן חלוף . המיתוס מתמודד עם חרדה זו על ידי נעיצת המעשה האנושי בעולם האלים המיתולוגי . זהו רקע חיוני להבנת דלות הכתיבה ההיסטורית בעולם העתיק . העמים העתיקים הותירו אחריהם עקבות שונות לאירועים ולמלחמות, אך נעדרה מתרבותם כתיבה היסטורית שיטתית המתארת את ה...
אל הספר