ג. היסטוריה אובייקטיבית והממד היהודי של הדיון הכללי

לבסוף, אין לי אלא להוסיף ששום היסטוריון מעמיק שעוסק בלאומים ובלאומיות איננו יכול להיות מחויב פוליטית ללאומיות . . . לאומיות תובעת אמונה רבה מדיי במה שבמובהק איננו כפי שהוא . כפי שאמר רנאן : 'חלק מקיומו של לאום הוא תפיסה שגויה של ההיסטוריה שלו' . להיסטוריונים יש מחוייבות מקצועית לא לטעות, או לפחות לעשות מאמץ לא לטעות . . . למיטב הבנתי, חברות בארגון אירי לאומי מהפכני או במפלגה הפרוטסטנטית בצפון אירלנד כבר איננה מתיישבת יפה כל כך עם מחקר היסטורי, בדיוק כשם שלהיות ציוני איננו דבר המתיישב עם כתיבה היסטורית שקולה של ההיסטוריה של היהודים . . . למזלי, כשיצאתי לכתוב את הספר הנוכחי לא היה לי צורך להתנער במיוחד משום אמונות לא היסטוריות . ( עמ' 37 ) אפשר כמובן להתאמץ ולפלפל כדי להגן על המשפטים הללו ולנסות לתרץ למה בדיוק התכוון הובסבאום כשכתב אותם, אך חולשתם גלויה לעין ומהדהדת יותר מכל הסבר . הובסבאום מייחס לכל תומך לאומיות הטיות בחקר ההיסטוריה שכמעט אי אפשר להתגבר עליהן . לעומת זאת, את המחויבות המוכחת שלו לדוקטרינה הקומוניסטית הוא מבין כחלק בלתי נפרד מן התבונה הטהורה . אין כאן המקום להפליג בסוגיה ...  אל הספר