בגאוה לאומנית . רבה הייתה חשיבותו של המופת היהודי בתהליך זה . . . רעיון העם שאלהים בחר בו לשליחות אוניברסאלית מיוחדת - מן היהודים הוא לקוח . אפילו מרכיביה החילוניים של הלאומיות המאוחרת יותר - צור מחצבתם היה יהודי . 90 חוקר הלאומיות אנתוני סמית סיכם זאת במילים הבאות : ככל שהרביתי להחיל את הגישה הזאת על היסטוריות מקודשות של חברות אירופיות שונות, כן התרשמתי יותר מחשיבות הרקע התנ"כי והמסורות הטרום ‑ מודרניות . אמונות מקראיות בעמים נבחרים ובטריטוריות מקודשות היו למקור לא אכזב להשראה ולמושגים להיסטוריה אלוהית דינמית בקרב עמים נוצריים רבים באירופה ובאמריקה, ועצם הדבר הזה היה חיוני להתעצמותה של תודעת הזהות הלאומית שלהם בשחר העת החדשה . 91 זאת ועוד : לא פעם, לא הסתפקו העמים הנזכרים בהשראה כללית מן הדגם המקראי, וזיהו ממש את עמם שלהם כעם הנבחר וכממשיכו או מחליפו המובהק של עם ישראל . על אף הדוקטרינה הנוצרית הבסיסית, שייחסה את התואר "ישראל החדש" לכלל מאמיני הכנסייה, לא היססו אותם עמים לקבוע שבסופו של חשבון תואר זה הוא תואר לאומי, שיש לייחסו לעם ארצי ‑ מדיני בדמות ישראל המקראי . באופן לא מפתיע, כל ע...
אל הספר