ה. סיכום: היחס התיאולוגי‑נוצרי למדינת ישראל

כאל מימוש חזון הנביאים המקראי . בקרב זרמים פרוטסטנטיים ‑ מילנאריסטיים רבים עדיין רואים בה את ראשית המימוש של הגאולה הנוצרית, וכתוצאה מכך 75 כתמונת ראי לכך, הכנסייה הקתולית חרדה מןתומכים בה תמיכה נלהבת . ההכרה במדינת ישראל כהמשך של היהדות ההיסטורית, שהרי בכך היא תכיר בתקומתה הפוליטית של היהדות, שמפלתה הפוליטית ( ולא רק חורבן המקדש ) 76 היתה בעיניה לאורך ימי הביניים כעדות לנטישתו של האל את היהודים . רעיונות נוצריים אלו עמדו ביחסי גומלין מתמידים עם הדימוי העצמי 77 בדור האחרון אנו עדיםשל היהודים, שיתוארו בהרחבה בחלק השלישי . להתכחשות לקריאה פוליטית זו של היהדות כרעיון קלאסי ומרכזי בתרבות היהודית והאירופית . ניסיון זה מציג את מדינת היהודים כרעיון מודרני שצמח בסוף המאה התשע ‑ עשרה כהעתקה של הלאומיות האירופית, אך לא היה חלק מקורי מן הכיסופים לציון שמתוארים על ידי אלו ככיסופים דתיים בלבד . העדויות החזקות כל כך לדימויים המדיניים של היהדות אפילו בקרבם של לא ‑ יהודים מצטרפים לדימוי זה בקרב היהודים בכל הדורות, ומבהירים את החולשה הרבה של המאמץ הזה, שקשה להלום את מקורותיו בקריאה לא ‑ משוחדת של ההיסט...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)