של המדינה המודרנית שעל ערש לידתה הם עמדו . פניה עוז ‑ זלצברגר תיארה שלושה רעיונות מרכזיים כאלה . לדבריה, המחשבה הרומית והמורשת הגרמאנית לא הדגישו את הרעיונות האמורים, ועל כן ההוגים המודרנים נשענו בניסוחם 13 באופן מובהק על המחשבה המקראית והיהודית . הרעיון הראשון הוא הרעיון של מדינת חוק, שבה חוק אזרחי אחד חל באופן שווה על כלל האזרחים בטריטוריה תחומה היטב . רעיון זה סותר חזיתית את מבנה החברה הפיאודלית של ימי הביניים, מרובת המעמדות, הטריטוריות ומערכות החוק . הוא אמנם יונק לא מעט גם מתפיסת החוק הרומי האחיד, אלא שהלה חל במרחבים עצומים חסרי גבול ברור, בעוד שמדינת העברים היתה עבור בני התקופה דגם ליחידה פוליטית עם גבולות מדויקים שבה חל אותו חוק אחיד . רעיון נוסף עסק בערבות ההדדית ובאחריות החברתית שצריכה להתקיים בין אזרחי המדינה . כך, למשל, הקדיש המשפטן ההולנדי פטרוס קונאיוס פרקים ארוכים בספרו הגדול הרפובליקה של העברים ( 1617 ) לניתוח חוקי המקרא בתחום המעשרות, הצדקה והשמיטה . בכל אלה ראה מודל מעורר השראה לחברה שמתקיימת בה מערכת כללים המבטאת סולידריות כלכלית ‑ חברתית בין כל אזרחיה . הרעיון השלישי...
אל הספר