כדרכם של פולמוסים, רעשי הרקע הפכו ברמה הציבורית ללב ההתרחשות . טענות מופרכות על הרכב ועדת המקצוע, דקדוקים מפוקפקים ומגמתיים בתקנונים ישנים, טענות אד ‑ הומינום ומחאות כנגד צורת הכתיבה או העריכה של הספר, גויסו על ידי קבוצה של מתנגדים נחושים שעוררו באמצעותם סערות זוטא בעיתונות של השמאל האידאולוגי, ובישלו מהם עתירות מתחכמות לבג"ץ, שאף הובילו להשהיית פעילות הוועדה לתקופה מסוימת . מעניינות יותר היו הטענות המהותיות . ממכוני מחקר ומעמותות חברה אזרחית עלו טענות כנגד הדגשת יתר של הממד הלאומי ‑ יהודי בהוראות האזרחות . טענות אלו השתלבו היטב בסוגיות ציבוריות אחרות שהיו על סדר היום הציבורי בשנים האחרונות . בראשן, הוויכוח הציבורי על חוק היסוד : ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ( "חוק הלאום" ) שאושר בכנסת ישראל בשנת ,2018 ובמקביל אליו, הוויכוח המתמשך על המהפכה החוקתית שחולל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, על בסיס שני חוקי היסוד של זכויות האדם שנחקקו בראשית שנות התשעים . הקשר בין שתי הסוגיות האחרונות הוא קשר ישיר וברור בשני מובנים . מבחינה כרונולוגית, המהפכה החוקתית עיגנה בחוקי יסוד את זכויות ה...
אל הספר