הטובים והרעים או העליונים והתחתונים

אורה הרמן 249 דובר גרמנית מבית, כמו אדונו בן גוריון, יהודי מזרח אירופי . האוזנר היה תיאטרלי, בניגוד לשופטים שלא היה בהם כלשונה של ארנדט שמץ של תיאטרליות . האוזנר הרגיז והביך אותה, ובמכתב לבליכר היא תיארה אותו, כדברי כותבת הביוגרפיה שלה, אליזבת יאנג-ברוהל, "ביותר מאשר מעט בוז יהודי גרמני" : "יהודי גליציאני [ . . . ] מדבר בלי נקודות או פסיקים [ . . . ] כמו תלמיד בית ספר חרוץ שרוצה לעשות רושם [ . . . ] מנטליות של גטו" . 24 במאמר הקפידה לציין את שמות שלושת השופטים : בראשם השופט משה לנדוי, ולצדו בנימין הלוי ויצחק רווה . ארבעת הפרקליטים של התביעה נשארו במאמר ובספר עלומי שם . כך כתבה ארנדט בספרה על המשפט, אך את תמונת העולם האמתית שלה חשפה במכתבה לקרל יאספרס מירושלים, ב- 1961 . 4 . ,13 יומיים לאחר פתיחת המשפט : "התרשמותי הראשונית . מעל לכול, השופטים, העידית של יהדות גרמניה . מתחתיהם, פרקליטי התביעה, גליצאים, אך עדיין אירופאים . הכול מאורגן בידי כוחות משטרה המעוררים בי חלחלה, דוברים רק עברית ונראים ערבים . יש בהם כמה טיפוסים שנראים אלימים ביותר . אלה ימלאו כל פקודה . ומחוץ לדלתות, ההמון האוריינ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד