264 בעד החלון נשקפה בסיסיות על אודות טבעה של שפה, במיוחד בעיית המסומן ( referent ) של השפה ותפקידו ביצירת משמעות . כלומר באיזו מידה שפה היא מערכת סגורה עם משמעות הנוצרת בפער שבין מסמנים, בניגוד לאפשרות של מציאות חיונית לעצמה ? האם ניתן לדבר על "משמעות" גם בתוך מערכת של שפה, או שמא משמעות היא תמיד חמקנית ? האם שפה אינה "ביטוי" של מציאות כפשוטה ? מי שולט בקודים המייצרים את מה שאנו מכנים משמעות ? נושא נוסף המעסיק אותנו, כאשר אנו קוראים טקסט מקראי, הוא שבתוך פרשנות פמיניסטית ובמיוחד בהרמנויטיקה מקראית פמיניסטית, תפישת הניסיון ומרקם המילים, שבהן מנוסח הסיפור, שיחקו תפקיד חשוב, אם גם לעתים סותר . ניתן לשאול האם אפשר להסתמך על הקטגוריה של "ניסיון נשי" כמפתח הרמנויטי לפרשנות משחררת של הטקסט המקראי . מציאות שונותה הפיזיולוגית של האישה מהגבר הייתה הבסיס לתיאוריזציה חשובה יותר של המגדר, אולם גם היא סבלה תכופות מהנחות כוללניות, עקב הדטרמיניזם הביולוגי הטבוע בה וכישלונה 15 מציעה לבדוק זאתלהציע בסיס תיאורטי לשינוי חברתי . קאמפ באמצעות צורה מסוימת של תיאוריה של המטפורה, המבוססת על בלשנות קוגניטיבית, ...
אל הספר