יא. "מְקוֹם תָּגוּר אַל יְהִי אֶשְנָב" — משלי בן סירא מ"ב 14-9

246 בעד החלון נשקפה "פֶּן תִּשָּׂנֵא" ( פן תגורש ) , "פֶּן תְּפוּתֶּה", או "תִשְׂטֶה", "פֶּן תִּזְנֶה" "פֶּן 786 נוצרת חזרה צלילית של האות תו ( נסתרת עתיד ) בתחילת תֵּעָצֵר" . כל פועל ובסיומו בהברה האחרונה . בכל הקטע אין תיאור חיובי אחד של הבת . כל הפעלים המיוחסים לה שליליים, האב צופה לגביה את הגרוע מכול . מילת היחס "פֶּן" בפסוק 11 מחברת בין החלק הראשון 788 נוצר הרושם שהאב חרד לשמו 787 מדבריו של בן סירא במשללשני . 789 הטוב יותר משהוא חרד לגורל בתו . מבחינת התוכן והעיצוב הלשוני ניתן לחלק את הקטע לשלושה חלקים : 786 במובאה התלמודית במקום "פן" בא במשמעות של "שמא" ( בבלי , סנהדרין ק, ע"ב ) . 787 105 פסוקים מתוך 1390 פסוקי הספר מתייחסים לנשים והם מהווים פחות מעשירית מן הספר . מספרים אלה מביא טרנצ'ארד, בן סירא . בן סירא, ממיין את הנשים לכמה סוגים : הרעיה הטובה, האם והאלמנה, האישה הרעה, הנואפת והזונה עזת הפנים . סוג מיוחד הן הבנות ( ז' 24 - 25 , כ"ב 3 - ,5 כ"ו 10 - ,19 מ"ב 9 - 14 ועוד ) . 788 הקטע מצוי בתוך חטיבה גדולה יותר : מ"א 41-מ"ב ,10 שעניינה בוּשה טובה ובושה רעה . 789 סגל, ספר בן סירא ,...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד