בחינת הסצנות המקראיות שבהן מופיע מוטיב ההשקפה בעד החלון 229 בין "כַּנִּדְגָּלוֹת" לבין דגלי מחנות צבא וכמוהו, מאוחר יותר, התרגום הארמי , מרבית המדרשים ופרשני ימי הביניים . הפסוק "יָפָה אַתְּרַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" 699 מתורגם : "נאה את רעיתי ורצויה, יפה כירושלים ( שה"ש ו' 4 ) איומה כמחנות הצבא" . תרגום השבעים אינו מזכיר את תִרצָה כעיר, 700 נראה כי התרגום נוקט כאן גישה אלא כתואר, כלומר "רצוּיה" . פרשנית, או שמא לא הבין את הפסוק כמדבר בתרצה העיר . 2 . התרגום הארמי 701 ( 10 ) מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות : אמרו אוּמיָא עובדי אומה הדא כקרִיצְתָא [ שפירן ] עוּלֵימָהָא כסיהרא וברירָן זַכוָותָהָא כשִמשא ואימַתָהָא על כל יַתבֵי ארעא בזמן דהליכו ארבעת טִקסָהָא במדברא : התרגום הארמי עוקב אחר פסוקי המקרא אך אינו צמוד אליהם . כמעט שאין תרגום פשטי בכל החיבור כולו . התרגום בדבריו : "אמרו האומות מעשיה של אומה זו כשחר נאים, בחוריה יפים כלבנה וברורות זכויותיהם כשמש, ואימתה על כל יושבי ארץ כשהלכו ארבעה דגלים 702 רומז לבמדבר ב', שם משה ...
אל הספר