בחינת הסצנות המקראיות שבהן מופיע מוטיב ההשקפה בעד החלון 159 415 הביטוי "שִׁית זוֹנָה" משמעו נוספים המכילים את המילה "אִישׁוֹן . 416 לבושה, או מופיעה כזונה ( כך התרגום : νόκινροπ ασυοχΕ ) . האמירה "לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ" ( מש' ז' 20 ) בתרגום השבעים מתורגם : "לאחר ימים רבים ישוב לבית" . אפשר שהתרגום מפרש "כֶּסֶא" מהמילה "מִכסָה" כלומר מכסת הימים שנעדר מביתו . הצירוף "וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל" ( מש' ז' 22 ) , בתרגום השבעים ( וכן ב פשיטתא ו בתרגום הארמי ) מתורגם ככלב אל השרשרת ( קשר, או חבל ) . אפשר שהתרגום נובע מקשיי הפירוש לגבי "עֶכֶס" . נראה שהדימוי לכלב מוריד מערכו של הנער, ואולי הכוונה כאן להליכתו הכנועה ככלב אחר האישה . מתברר שהדימויים לכלב במקרא שליליים והכינוי "כלב" הוא כינוי גנאי לחסר ערך, לנקלה, או 417 תרגום "כֶּלֶב" במקום "עֶכֶס" חוזר בשני התרגומים : כינוי לזונה . 418 הדימוי לכלב מנמיך, השבעים ו הארמי , ומראה על זיקה ביניהם . אפוא, את דמותו של הנער ושמא אף לועג לתמימותו . לתואר 419 בכל מקרה בתרגום"אֱוִיל" אין תרגום, אולי מחמת הקושי בביטוי . ניתן להבין שהנער מדומה לכלב ...
אל הספר