ד. "וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה... וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן" —מלכים ב' ט' 37-30

114 בעד החלון נשקפה והתרגשותה, שכן גאוותה וכבודה אינם מניחים לה לוותר על החלפת הדברים הסרקסטית בינה לבין מי שאמור להיות תליינה . המפגש בין איזבל ליהוא הוא משיאי המרד העקוב מדם והמספר מייחד לו תמונה חדשה . בסצנה הקודמת ( מל"ב ט' 17 - 27 ) יהוא רצח את יהורם, שבא להתרפא ביזרעאל לאחר מלחמתו בארם ( מל"ב ט' 24 ) , השליך את גופתו "בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי" ( מל"ב ט' 25 ) ורצח את אחזיה, מלך יהודה, במעלה גור ( מל"ב ט' 27 ) . בסצנה שלפנינו המספר "מביים" את המעמד באופן שיהוא יעלה שנית על במת הסיפור, והוא עושה זאת על ידי תיאור המפגש הדרמטי בינו לבין איזבל . עיון בטקסט — מלכים ב' ט' 30 - 37 היחידה נפתחת בהתייחסות לשתי הדמויות הראשיות — ליהוא ולאיזבל : "וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְעֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּוַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן" ( מל"ב ט' 30 ) . הפסוק בנוי בצורת משפט היפוטקטי, וו החיבור המקשרת בין כל חלקי המשפט 230 באותו רצף של זמן . הפועל "וַיָּבוֹא" במלכים ב' ט' 30 מקושר להגעתו הראשונה של יהוא ליזרעאל ( מל"ב ט' 17 ) , והמספר מציי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד