ג. "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב" — שופטים ה' 30-28

בחינת הסצנות המקראיות שבהן מופיע מוטיב ההשקפה בעד החלון 99 מיניאטורי . יוצא מכך שאֵם סיסרא ניצבת בטקסט ( ומעבר לו ) מחוץ לתחום הברכה . אברמסקי מכנה אותה : "מלכה נוכרייה בארץ 169 נוכרייה" . עיון בטקסט — שופטים ה' 28 - 30 הביטוי "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה" ( שופ' ה 28 ) מהווה ניגוד אירוני לאוהל הפשוט, שהרי האם נסתרת מאחרי סורגי חלונה המלכותי, החלון המפואר . כמו כן האם מצפה לרכב הברזל, שמסמל את העליונות החומרית והצבאית של בנה, שנרצח ביתד הברזל של האוהל ( שופ' ה' 26 ) . בעולם העתיק מקובל היה שהמנצחים זוכים לקבלת פנים 170 מחבר השירה מודע למנהג חגיגית : ריקודים, נגינה ושירי ניצחון . ויוצר כאן אירוניה מכוונת : במקום שמחת הניצחון באה החרדה מלאת הציפייה, לבן ולמרכבות שלא ישובו עוד . השימוש בשורש יבב במשפט "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב" הוא שימוש יחידאי במקרא, ומפורש לרוב 171 מלשון "יבבה", כלומר בכי או קינה . יש המפרשים מלשון תרועה . הפרשנים שתרגמו את השורש יב"ב מלשון בכי וצעקה העניקו לאם היבט אנושי . עם זאת, על פי המילים הנרדפות מתברר כי "וַתְּיַבֵּב"...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד