א. מיכל — הנסיכה המוּדַחַת בין החלונות — שמואל א' י"ט 18-11

בחינת הסצנות המקראיות שבהן מופיע מוטיב ההשקפה בעד החלון 55 בהמשך מתגלה שאול כחשדן ביחס לדוד וליהונתן, כרדוף קנאה, כלוקה בדיכאון ובפחד מפני החתן האהוב על כל רואיו, ועל כן הוא מחליט להמית את דוד ומצפה לעזרת בנו ועבדיו ( שמ"א י"ט 1 ) . יהונתן מזהיר את דוד מבעוד מועד כדי שיסתתר עד יעבור זעם ומנסה לשכנע את אביו : "אַל יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְבְּעַבְדּוֹ בְדָוִד כִּי לוֹא חָטָא לָךְוְכִי מַעֲשָׂיו טוֹב לְךָמְאֹד" ( שמ"א י"ט 4 ) , שהרי דוד חֵרף נפשו והרג את הפלשתי : "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָוִד חִנָּם" ( שמ"א י"ט 5 ) . נראה שדברי יונתן הרגיעו את שאול לזמן מה והוא נשבע לבנו שלא יפגע בדוד רעו : "חַי יְהֹוָה אִם יוּמָת" ( שמ"א י"ט 6 ) , אולם הצלחה נוספת של דוד ( שמ"א י"ט 8 ) שבה ומחוללת את פרץ הקנאה והרוח הרעה, ושאול מטיל את החנית בדוד זו הפעם השלישית, בעוד דוד מנגן לפניו ( שמ"א י"ט 10 ) . מאורעות אלה משמשים פתיחה לסצנת הבריחה בעד החלון . הקורא משוכנע עתה כי שאול החליט להיפטר מדוד, נוכח הניסיונות החוזרים להורגו, מול מאמציו של יהונתן לרצות את אביו, שעלו בתוהו . גם דוד יודע זאת ובהימ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד