עדוֹת, קהילות, מרחבים גאוגרפיים

סיכום 347 עצמה . הספרדים, טוען בצלאל בעקבות נחום סוקולוב, 'נולדו ציונים' וכך לא ראו צורך להדגיש את אימוצה של התרבות הלאומית, שהיתה בעיניהם 23 הבחנה דומה לזו, במידה מסוימת, הציע אלון גל . הוא הגדירמובנת מאליה . את הציונות המזרחית כ'ציונות של מסורת, רצף ותחייה', שבמוקדה מצויה לא שאיפה להגדרה לאומית, כי אם שאיפה גאולית דתית המתבססת על דפוסי חיים וחשיבה שעוצבו בקהילות המזרח במשך מאות שנים . 24 הבדל זה בין מאפייניה של הלאומיות היהודית לגווניה, היה אחד הגורמים לכך שהפעילות הלאומית בבתי הכנסת הספרדיים לא זכתה לתהודה ציבורית ואף לא נוסחה מעולם בידי קברניטי בתי הכנסת הספרדיים, גם לא חלקית, כמו שנוסחה בידי חלק ממנהיגי בתי הכנסת האשכנזים . כמו התנועה הלאומית היהודית, שהספרדים הזדהו עמה באופן טבעי ואימצוה בדרכם, גם חלק ממרכיביה של התרבות העברית החדשה יכולים היו הספרדים לאמץ בבתי הכנסת ללא קושי וללא חשש . אימוצה של השפה העברית כשפת דיבור היה קל למדי, והמשיך תהליך שהחל במחצית השנייה של המאה ה- 19 . אין צורך לומר שקביעת ההברה הספרדית כהברת הדיבור היתה אף היא מובנת מאליה ולפיכך לא זכתה להתייחסות כתובה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב