סיכום 339 צורך יישובי ממשי . זאת, מתוך הנחה שהתיישבות לאומית שאיננה כוללת בתי כנסת תימצא חסרה משהו מהותי מדמותה הלאומית . מבחינה אדריכלית נוצרו כמה אסכולות של התכנון הרצוי של בתי הכנסת הלאומיים . כולן התבססו על ההנחה שעל הסגנון האדריכלי של בתי הכנסת לבטא לא רק את צורכי הקהילה, כי אם גם את הנאמנות של מבצעיו וצרכניו למעש הלאומי העברי בארץ ישראל . בעיצובם ועיטורם הפנימי נעשה שימוש בבתי כנסת רבים בסגנונות שהוכרו כאמנות לאומית . בכך הם נבדלו מבתי הכנסת של היישוב הישן או הלא- לאומי, שעוטרו באופן אחר ותוך שמירה על מאפיינים מסורתיים, מוכרים ושגורים מן העבר . בתי כנסת אחדים הבליטו את זהותם הלאומית גם באמצעות לוחות זיכרון והנצחה שהוצבו בחללם הפנימי, ואחרים עשו זאת באמצעות בחירת שם מתאים ובעל הקשר אידאולוגי לאומי ודתי גם יחד . ההנהגה האנושית ברבים מבתי הכנסת ביטאה גם היא במקרים רבים את הנטייה האידאולוגית של המתפללים במקום ואת מערכת הערכים שעמם הזדהו . כמו כן נעשו מאמצים להגדיר ולעצב את מקומם ותפקידם של בני הנוער בבתי הכנסת הלאומיים, ובמקרים אחדים גם את זה של נשות הקהילה . בית הכנסת הגדול בתל אביב...
אל הספר