בצל המוסדות הלאומיים: בית הכנסת רחביה בירושלים

318 תחת כיפת הלאום בחירת המגרש לבית הכנסת למרות התכניות המקוריות של קאופמן, לא הוקצה מגרש לבית כנסת שכונתי ברחביה, ובשנים הראשונות לקיומה של השכונה התפללו תושביה הדתיים באחד הבתים הפרטיים שנבנו בה, או בבתי כנסת בשכונות סמוכות . 5 עובדה זו מעידה על שוליותו של בית הכנסת בהווי השכונתי, לפחות לדידם של חלק ניכר מתושביה הראשונים . רק כעשר שנים לאחר ייסודה של השכונה הוקם ועד פעולה במטרה להקים בה בית כנסת של קבע . הרכבו האנושי של הוועד מלמד לא מעט על זהותה האידאולוגית של השכונה, באותן שנים, ועתיד היה להשפיע השפעה ניכרת גם על אופיו של בית הכנסת . בין חברי הוועד בלט בעיקר העסקן והסוחר הירושלמי אהרן חיות, שהיה מקורב לכמה ממנהיגי התנועה הציונית מראשית המאה ה- 20 . חברים אחרים בוועד היו הרב שמחה אסף, האדריכל אליעזר ילין, וחיים סלומון, 6 חבר הוועד הלאומי שעמד בראש ועד העיר של יהודי ירושלים . מטרתם הראשונה של חברי הוועד היתה מציאת מגרש מתאים שעליו יוקם בית הכנסת השכונתי . בינתיים החל בית הכנסת לפעול בבניין קטן ממדים, שבו 7 החיבור בין פעלו בשאר ימות השבוע גן הילדים ובית הספר היסודי השכונתי . בית הכנסת...  אל הספר