סיכום

פרק ה : מימון ותמיכה כלכלית 315 לא בכל המקרים נענו בקשותיהם של המתפללים בחיוב בידי המוסדות הלאומיים . גם דמויות אוהדות מובהקות, דוגמת הרב מימון, נאלצו מפעם לפעם להתעמת עם אנשי בית כנסת זה או אחר, שלא עלה בידם לגייס את הכסף שנדרשו הם עצמם לאסוף למטרה זו, או שסברו כי התמיכה שקיבלו מהסוכנות היהודית לבניית בית הכנסת אינה גדולה דיה . בחלק מן המקרים נערכו התכתבויות ארוכות ומייגעות בין נציגי המוסדות השונים ובין נציגי בתי הכנסת, אולם על פי רוב לא גלשו הדברים להאשמות חריפות או להטחת עלבונות של ממש . היעדרו של תיעוד של הפעילות במוסדות השונים מקשה מעט על שרטוט מפת בתי הכנסת שנתמכו לאורך השנים וניתוחה . למרות זאת אפשר לקבוע כי בין בתי הכנסת שנתמכו בידי גופים שונים היו בתי כנסת שהשתייכו לבני עדות שונות, לבני מעמד כלכלי שונה, ולבעלי השקפות אידאולוגיות שונות . אלא שלמרות הגיוון הרב, דומה שמרבית בתי הכנסת שנתמכו היו אשכנזיים, אולי מפני שקברניטיהם הכירו טוב יותר את אופן פעולתם של המוסדות הלאומיים ולעתים גם את האישים שעמדו בראשיהם . בין כך ובין כך, אין בידינו כיום עדויות על תחושות קיפוח או הפליה של קבוצ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב