פרק ה: מימון ותמיכה כלכלית

פרק ה : מימון ותמיכה כלכלית 299 בארץ ישראל הסתמכו מייסדי בתי הכנסת ומפעיליהם במאות השנים האחרונות, בשל מצבה הכלכלי הרעוע למדי של מרבית הקהילה היהודית המקומית, בעיקר על נדבנים יהודים מארצות הגולה . אלה גויסו על פי רוב באמצעות שליחים מיוחדים ( שד"רים ) שנדדו בקהילות היהודיות בגולה, מארצות המערב ועד המזרח הרחוק . 4 ולעתים בתיווכם של גורמיםלעתים מונו השליחים ישירות בידי המתפללים, יהודיים בין- לאומיים, רשמיים או רשמיים למחצה, דוגמת ועד פקידי קושטא או 5 ועד הפקידים והאמרכלים, שפעלו בתחום זה בעיקר במאות ה- 18 וה- 19 , בהתאמה . לקראת אמצע המאה ה- 19 , עם צמיחתם של גורמים פילנתרופיים יהודיים כלל עולמיים, דוגמת משפחת רוטשילד ומשה מונטיפיורי, גויסו אף הם לסיוע להקמת 6 לצד הגורמים היהודייםמוסדות ציבור, שהנודע שבהם היה בית הכנסת החורבה . גויסו למטרה זו בארץ ישראל גם גורמים לא יהודיים בעלי עניין . הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא סיועה של הקיסרות האוסטרו- הונגרית להקמת בית הכנסת החסידי 7 הגדול של ירושלים, תפארת ישראל, בשלהי שנות השישים של המאה ה- 19 . בעשורים האחרונים של המאה ה- 19 , עם התפתחותה של מפת ה...  אל הספר