חזנים ובעלי תפילה

268 תחת כיפת הלאום תפילה נבחרים מקרב חברי הקהילה, העוברים לפני התיבה בתפילות השבת, החגים והימים הנוראים . בבחירתם יש להשקיע זמן ומחשבה רבה, ולעתים לשקול גם את זהותם האידאולוגית האישית והציבורית, שכן הם עתידים לייצג את הקהילה . בסקירה שלהלן אתמקד בעיקר בבחירת חזנים מקצועיים שפעלו בתקופת המנדט בבתי הכנסת הגדולים ובבתי כנסת אחדים אחרים בערים הגדולות . ברוב מוחלט של שאר בתי הכנסת שפעלו באותן שנים בארץ ישראל לא פעל חזן מקצועי, ועל אחת כמה וכמה לא נשכר חזן בתשלום . מקורות המידע העומדים לרשותנו מוגבלים למדי : מספר החזנים הקבועים הידועים לנו בשמותיהם מצומצם למדי ונוגע בעיקר לבתי הכנסת הגדולים, אולם ייעשה ניסיון להסיק מבתי הכנסת הגדולים גם למתרחש באלה הקטנים יותר . חזנים וחזנות בארץ ישראל עד תקופת המנדט ובמהלכה עד ראשית תקופת המנדט היתה החזנות בארץ ישראל חובבנית . רק בבתי כנסת ספורים הועסקו חזנים קבועים בשכר, וזאת על פי רוב רק בחגים או למשך תקופה קצרה . 58 אחד מבתי הכנסת היחידים שהעסיק חזן בשכר היה בית הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים, שבו שימש כחזן במשך כארבעים שנה בשלהי המאה ה- 19 ובראשית ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב