תפילות וכינוסי תפילה לאומיים בבתי הכנסת

230 תחת כיפת הלאום שהותאמו לאירועי הזמן והמקום, נוצרו תפילות אחרות כמעט יש מאין, במערך טקסי וליטורגי שלא היה לו בסיס קודם במסורת היהודית . בין שהיו אלה תפילות חדשות או תפילות שרק עוצבו מחדש, היו בהן תפילות בעלות אופי לאומי מובהק, ולעומתן אחרות שאופיין הלאומי היה עקיף ומובלע ולא בהכרח מובן לכל המתפללים . כאמור במבוא, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה נערכו בכמה בתי כנסת תפילות ואירועים בעלי אופי לאומי, לעתים מובהק ולעתים עמום . בעיקר היו אלה תפילות אזכרה לאישים שונים – שהבולט שבהם היה בנימין זאב הרצל – שנערכו בירושלים ובחלק מן המושבות . תפילות אחרות מקומיות וספונטניות, ככל הנראה, ללא מעטפת אידאולוגית ותכנית סדורה, נערכו לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל . כזו, למשל, היתה התפילה החגיגית שנערכה בבית הכנסת הגדול של פתח תקוה, עם שיבתם של גולי העיירה אליה בתום מלחמת העולם הראשונה והשבת ספרי התורה 191 תפילה זו, שנערכה ברוב עם ובמעטפת בריטית מלווה, כללה גםלבית הכנסת . מאפיינים לאומיים מסוימים, אולם אלה לא הועמדו במרכזה במוצהר ; תחת זאת הודגשה בה בעיקר השמחה המקומית והאישית של משתתפיה על שיבתם לבתיהם ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב