נעימת התפילה המוזיקלית

218 תחת כיפת הלאום של משתתפיו . כמו בנוסח ובהברת התפילה, גם בנוגע לנעימת התפילה נוסחו מפעם לפעם הצהרות ויעדים, בניסיון להגדיר מחדש את מטרתה ואת אופייה הרצויים בתקופת עיצובו של הבית הלאומי העברי . היום קשה לעמוד על נעימת התפילה שנהגה בבתי הכנסת בחלק לא מבוטל מן המקרים . אין ברשותנו תיעוד אמין של נעימות מוזיקליות מארץ ישראל מראשית המאה ה- 20 , בייחוד לא מבתי כנסת ספציפיים . ממילא קשה מאוד לתאר את השינויים ההדרגתיים שחלו בהן לאורך השנים . מחוץ לארץ ישראל תועדו תיעוד מדעי ומודרני לא מעט נעימות תפילה וליטורגיה יהודיות כבר בעשורים הראשונים של המאה ה- 20 , ובהקשר זה יש להזכיר את מפעלי התיעוד 161 בארץ ישראל 160 ושל משה ברגובסקי . הראשונים של אברהם משה ברנשטיין עצמה, להוציא עבודתו קצרת השנים של אברהם צבי אידלסון, לא תועדו נעימות יהודיות באמצעות מכשירי הקלטה, והתיעוד בתיווי נעשה רק לאחר זמן . יתר על כן, שלא כנוסח התפילה והברתה, שמרבית מתפללי בתי הכנסת מודעים להם, מכירים אותם היטב, מבינים לא מעט מן המשמעות הגלומה בהם ואף יודעים להתבטא ולכתוב ביחס אליהם, רק מעטים בקהל המתפללים מודעים למקורותיו של ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב