208 תחת כיפת הלאום בניסיונות ליצור סידור תפילה עברי או ארץ- ישראלי שיתאים לצורכי הדור, המקום והזמן . נסים ליאון, שחקר את ההתחדשות הדתית בקרב יהודי המזרח בשנות המדינה, עסק בהרחבה גם בסידורי התפילה וקבע כי 'מנקודת המבט של מתפללי בית הכנסת, סידור התפילה הוא בעיקרו פריט פונקציונאלי ; תפקידו להנחות 135 אולם כאשר סידוריםאת המתפלל במהלך התפילה בצורה נוחה ככל האפשר' . חדשים נדפסים במקביל לשינויים רבים הנערכים במרחב בית הכנסת ובאופייה של המערכת הליטורגית, סידור התפילה מקבל ( מעבר למשמעותו הפרקטית ) גם משמעות דתית, לעתים אידאולוגית, אולי אפילו לאומית . אמנם, בתקופת המנדט לא נדפס בארץ ישראל סידור בעל נוסח תפילה חדש לחלוטין, כי אם רק סידורים בנוסחים המסורתיים . למרות זאת ביקשו יוצרי הסידורים החדשים לנסות ליצור באמצעים אחרים ( דוגמת העיצוב והטיפוגרפיה ) חוויית תפילה חדשה, עברית- לאומית במהותה, שתבטא בתכניה ובעיצובה הפיזי את היותה חלק מן התרבות העברית המתחדשת . כבר במחצית השנייה של המאה ה- 19 נדפסו בארץ ישראל סידורי תפילה בעלי מאפיינים שונים בכמה מבתי הדפוס הבולטים שפעלו בירושלים : דפוס ב"ק, פרומקין...
אל הספר