סיכום: תהליכי עיצוב מתמשכים

פרק ב : הממד הפיזי 165 בעולמו הליטורגי והתוכני של בית הכנסת, שמהם לא יכול איש להתעלם . מעטים מאוד היו בתי הכנסת שאימצו עיצוב לאומי מלא, עם כל המרכיבים שנסקרו . דומה שפרט לבית הכנסת הגדול של תל אביב, ואולי בית הכנסת ישרון בירושלים, הסתפקו מנהיגי מרבית בתי הכנסת בביטויים לאומיים מוגבלים למדי . ממילא זיהוים הלאומי או העברי החדש של בתי הכנסת, לפחות מבחינה פיזית, לא היה כה בולט לחלק מן המתפללים או האורחים ועמעם עוד יותר את דמותם הלאומית המוצהרת של בתי הכנסת, לפחות מבחינה זו . העיצוב האדריכלי, האמנותי או השמי של בתי הכנסת, לפחות בעבור המתכננים ובעלי המקצוע שעסקו בכך, כמו גם עבור מקצת מן המתפללים בבתי הכנסת, היה בעל משמעות בעיצוב זהותם כקהילה המזדהה ושייכת לעולם המסורת היהודית ובה בעת לעולם הלאומיות העברית החדשה . אלא שבמרחב הציבורי ספק אם היה לדברים משקל של ממש . זו אולי הסיבה לכך שלא כביצירת סידורי תפילה ארץ- ישראלים, בניסוח סדרי תפילות קבועים לאירועים לאומיים חגיגיים, ובהשלטתן המוחלטת של ההגייה הספרדית והשפה העברית בבתי הכנסת של מרבית היישוב החדש בתקופת המנדט, ויותר מכך לאחר קום המדינה, לא...  אל הספר