כתובות ולוחות זיכרון, תפילה והנצחה

134 תחת כיפת הלאום או על אחד מכותלי בית הכנסת, מתייחסות לנדבנים או ליזמים שהביאו להקמת 221 אולם לעתים שולבו בהם טקסטיםבית הכנסת בעיקר מבחינה כלכלית ופרקטית . 222 הכתובת הידועה ביותר היא הכתובת ההלכתיתוכתובות מסוגים אחרים . המפורטת ששולבה בבית הכנסת העתיק שנמצא בתל רחוב . זו נקבעה במקום בין המאות החמישית לשביעית, וכללה פירוט מקיף של תחומי הארץ וגבולותיה, הרלוונטיים למגוון סוגיות הלכתיות יום- יומיות . 223 כתובת זו, יש להניח, היא רק דוגמה אחת לאופן שבו נוצל המרחב הפנימי של חלל התפילה כמקום הכינוס הקהילתי המרכזי, לצרכים שונים של הקהילה ומתפלליה : צרכים דתיים- ליטורגיים, הלכתיים, חברתיים או קהילתיים אחרים . במאות השנים האחרונות נפוצה קביעת לוחות תפילה וכתובות שונות בקירות בתי הכנסת ברחבי העולם היהודי, בעיקר בארצות אירופה, אך לא רק בהן . לוחות אלה נועדו לסייע בהחדרת תפילות חדשות ולא מוכרות לבתי הכנסת, לשימור קטעי תפילה ופיוט שהלכו ונעלמו עם השנים, לסייע בשימור קורותיה של הקהילה ולשימושים אחרים . 224 בה בעת שימשו לוחות התפילה והזיכרון גם כמרכיב עיטורי 225 כמעט מובן מאליו בקהילות רבות . בעת הח...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב