פרק ב: הממד הפיזי: מעיצוב בית הכנסת ועד לחנוכתו

62 תחת כיפת הלאום חזותו של המקום מסייעת להזדהות עמו מבחינה אסתטית, ערכית ולעתים אפילו דתית . בבתי הכנסת המוקדמים של תנועות התיקונים בדת באירופה במאה ה- 19 , למשל, נועדה החזות האסתטית לרומם את החוויה הדתית של המתפלל, שבמקרים רבים לא יכול היה – אולי אף לא רצה – לרדת לכוונתם של הטקסטים הנאמרים בו . 1 גם בארץ ישראל בתקופת המנדט, בשל רצונם של רבים לשלב את בית הכנסת בסביבה הציבורית הלאומית והעברית, נעשו ניסיונות לעצב מחדש את חזותו האדריכלית, הפנימית והחיצונית, במקביל לעיצוב עולמו הליטורגי . המטרה היתה שחזותו הפיזית תתאים לעולם הערכים של מייסדיו ומתפלליו, ולמערכת הסמלים התרבותית והלאומית ההולכת ומתעצבת, שהם היו חלק ממנה . לעתים נעשה הדבר באימוץ מסורות חזותיות ישנות, והמרתן למייצגות של עולם הערכים הלאומי המתחדש . במקרים אחרים נעשה הדבר דווקא באימוץ סגנונות מודרניים וחדשים . אלה אמורים היו לבטא את מחויבותם של המתפללים לתנועה הלאומית, ועצם החידוש שבהם זיהה אותם עם ערכי הלאומיות העברית . זאת, מאחר שהאידאולוגיה הלאומית חרטה על דגלה גם את חידוש עולמו האסתטי של היהודי השב אל ארצו 2 ומחדש בה את זהותו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב