ליטורגיה, תכנים וטקסים: חידושים, דיונים ועימותים ראשונים

54 תחת כיפת הלאום לירושלים ושאינם מוקפים חומה 'מימות יהושע בן נון', או בט"ו באדר, 55 כמו בעיר העתיקה . לצד סוגיה זו נדונו סוגיות הלכתיות אחרות . שלא כבשכונות העירוניות, שהוקמו ברובן בידי קהילה חברתית בעלת מסורת וערכים שאפשר היה להישען עליהם בעיצוב חיי הקהילה ובתי הכנסת, 56 במושבות יכול היה כל אחד מאנשי הקהילה וקברניטיה לנסות ולעצב את בתי הכנסת בהתאם לערכיו ולהעדפותיו האישיות . ואכן, בחלק מן המושבות שאוכלוסייתן לא היתה הומוגנית, נתגלעו חיכוכים בין מתפללים בנוסחים שונים, שניסו להשליט כל אחד את נוסחו בבית הכנסת . כמעט כל המתיישבים במושבות היו יוצאי אירופה ולא יוצאי ארצות האסלאם, אולם גם בקרבם נוצרו חיכוכים בין אלה שהעדיפו נוסח 57 אלא אשכנז ובין אלה שהעדיפו נוסח אחר, בין חסידים למתנגדים וכן הלאה . שעימותים ראשונים מסוג זה שנתגלעו בין התושבים המקומיים ובין עצמם היו מקומיים, טכניים ונטולי משמעות אידאולוגית רחבה יותר . מהותיים יותר היו העימותים התוכניים והליטורגיים שפרצו חדשים לבקרים בין האיכרים והמתיישבים ובין פקידי הברון ומנהלי המושבות . אלה ראו עצמם – לפחות בחלק מן המושבות – אחראים לכל הנע...  אל הספר