פרק א : בתי הכנסת בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה 47 מיקום בתי הכנסת במרחב היישובי עד שנות השבעים של המאה ה- 19 נבעה ההחלטה על מיקום בתי הכנסת בעיקר מאילוצים שונים : חוקיים, כלכליים ותכנוניים . קשיים אלה היו במשך תקופה ארוכה נחלתם של יהודים גם מחוץ לארץ ישראל : הן בארצות המערב והן בארצות האסלאם חיו קהילות יהודיות רבות בשכונות או ברבעים מוגדרים, וגם כשזכו לחופש גדול יותר לא בהכרח יכלו לבחור את מקום בית הכנסת כרצונם . רק במחצית השנייה של המאה החלו קהילות רבות באירופה, 36 אם גם לא כולן, לקבוע בחופשיות רבה יותר היכן יוקם בית הכנסת שלהן . לקראת שלהי המאה ה- 19 השתנה המצב בארץ ישראל שינוי ניכר . השלטונות העות'מאניים הקלו על רכישת קרקעות בידי מי שאינם אזרחים עות'מאנים, ועם הקמת השכונות והמושבות החדשות נרכש המגרש שעליו ניצב בית הכנסת במסגרת רכישת הקרקעות ליישוב כולו . גם המחיר שנדרש עבורו חושב במסגרת הכוללת של בניית היישוב ותכנונו . העובדה שמדובר היה ביישובים חדשים שטרם הוקמו בפועל, אפשרה למייסדיהם לקבוע מבעוד מועד את מיקומם של בתי הכנסת ( גם אם לא בכל המקרים נבנו אלה מיד עם ייסוד היישוב, או...
אל הספר