בתי הכנסת בארץ ישראל עד שנות השבעים של המאה ה־ 19

38 תחת כיפת הלאום כיום קשה לקבוע מה היה מספרם המדויק של בתי הכנסת שפעלו בארץ יש ראל סביב אמצע המאה ה- 19 , מאחר שטרם נעשה ניסיון ממשי לערוך רשימה מקיפה וסדורה של בתי הכנסת הללו . רשימות חלקיות נערכו למשל במסגרת מפקדי האוכלוסין שיזם משה מונטיפיורי ( האחרון שבהם בשנת 1875 ) , אולם אלה אינן מספקות נתונים מדויקים . הן אינן כוללות את כל בתי התפילה הארעיים – או אפילו הקבועים – ולא את אלה שפעלו בבתים פרטיים . במפקדים אלה, כמו גם ברישומים מאוחרים יותר, נעשה שימוש לסירוגין במונחים 'בית כנסת', 'בית מדרש' ו'ישיבה', וקשה לעמוד על מספרם המדויק . 2 רק בעשרים השנים האחרונות של המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 נערכו רשימות סדורות ראשונות של בתי כנסת, דוגמת אלה שערך אברהם משה לונץ בירושלים . 3 עם זאת, גם רשימות אלה אינן מקיפות, ומשקפות רק את המצב בשנות התשעים של המאה . על אף כל הנאמר, אפשר לקבוע במידה רבה של ודאות כי בשנות השבעים של המאה פעלו בארץ כולה יותר ממאה בתי תפילה קבועים . מרביתם יוחדו לקהילה ולעדה מסוימת ונהגו בהם מנהגי התפילה הייחודיים לקהילות שאותן שירתו . בירושלים, לשם המחשה, דווח בראשית המאה ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב