38 תחת כיפת הלאום כיום קשה לקבוע מה היה מספרם המדויק של בתי הכנסת שפעלו בארץ יש ראל סביב אמצע המאה ה- 19 , מאחר שטרם נעשה ניסיון ממשי לערוך רשימה מקיפה וסדורה של בתי הכנסת הללו . רשימות חלקיות נערכו למשל במסגרת מפקדי האוכלוסין שיזם משה מונטיפיורי ( האחרון שבהם בשנת 1875 ) , אולם אלה אינן מספקות נתונים מדויקים . הן אינן כוללות את כל בתי התפילה הארעיים – או אפילו הקבועים – ולא את אלה שפעלו בבתים פרטיים . במפקדים אלה, כמו גם ברישומים מאוחרים יותר, נעשה שימוש לסירוגין במונחים 'בית כנסת', 'בית מדרש' ו'ישיבה', וקשה לעמוד על מספרם המדויק . 2 רק בעשרים השנים האחרונות של המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 נערכו רשימות סדורות ראשונות של בתי כנסת, דוגמת אלה שערך אברהם משה לונץ בירושלים . 3 עם זאת, גם רשימות אלה אינן מקיפות, ומשקפות רק את המצב בשנות התשעים של המאה . על אף כל הנאמר, אפשר לקבוע במידה רבה של ודאות כי בשנות השבעים של המאה פעלו בארץ כולה יותר ממאה בתי תפילה קבועים . מרביתם יוחדו לקהילה ולעדה מסוימת ונהגו בהם מנהגי התפילה הייחודיים לקהילות שאותן שירתו . בירושלים, לשם המחשה, דווח בראשית המאה ...
אל הספר