חקר בית הכנסת בתקופת המנדט

28 תחת כיפת הלאום זו . משום כך, באמצעות בחינת בתי הכנסת אפשר לעמוד על יחסן של הקהילות והעדות השונות אל המערך הלאומי, ועל האופן שבו בחרה כל אחת מהן לבטא יחס זה במרחב הדתי, אם בדחיית עולם המושגים הלאומי או בשילובו ובמיזוגו . בתי הכנסת היו מגוונים מבחינה חברתית ועדתית, ומספרם גדל בתקופת המנדט בשיעור ניכר . מאות בתי כנסת היו פעילים בארץ לאורך התקופה, ואוכלוסייתם לעתים הזדהתה עם הרעיון הלאומי היהודי ולעתים דחתה את ערכיו . 55 רק בתי כנסת מעטים לא התייחסו כלל להקשר הלאומי, ונותרו לחלוטין מחוץ לשיח הציבורי המתואר בספר זה . בפרקים הבאים אציג השוואה בין בתי כנסת במקומות שונים ובין ציבורים שנבדלו זה מזה במידה ניכרת, ומתוארות בו הן תופעות מקומיות והן תופעות כלל ארציות . מספרם הרב של בתי הכנסת שקיבלו את האידאולוגיה הלאומית מאפשר גם את בדיקתה של סוגיה אחרת : האם שולבו ערכי הלאומיות בבתי הכנסת רק במסגרת מהלכים אישיים או יזמות פרטיות מקומיות או שבמהלך השנים התפתחו נורמות מקובלות לשילוב שני העולמות בבתי הכנסת . סוגיה אחרת שנבדקת היא אם נוצרו גופים ציבוריים ודתיים ששאפו לכוון את שילובה של התפיסה הלאומית...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב