בית הכנסת והתנועה הלאומית

מבוא 25 את החזון העומד בבסיסה, ולעתים אף לתרום לה מכספם . 45 מטיפים אלה זכו להצלחות ניכרות בקרב שומעיהם, אולם היה עליהם להתמודד גם עם התנגדות של יהודים מתבוללים או משכילים קיצוניים ( למשל בבתי הכנסת באודסה ) ; של רבנים או קהלים אורתודוקסיים שמרניים בכל רחבי תחום המושב, שהיו נתונים להשפעת המרכז האורתודוקסי השמרני בקובנה או למרותם של רבנים שהתנגדו לציונות ( בהם הרוב המכריע של האדמו"רים והחסידים בפולין ובגליציה ) ; ושל מתנגדים 46 מזדמנים כמעט בכל מקום שאליו הגיעו . עד שלהי שנות התשעים של המאה ה- 19 נשלחו מטיפים ודרשנים ציונים לבתי הכנסת בעיקר ביזמתן של תנועת חיבת ציון או של אגודות ציוניות מקומיות, אך לעתים הם יצאו למסעותיהם בבתי הכנסת באופן עצמאי . שליחותם, באותן שנים ראשונות, נעשתה ללא הכוונה תוכנית וארגונית, והמטיפים הסתמכו בדבריהם בעיקר על טקסטים דתיים ציוניים שהופצו למטרה זו, שהנודע שבהם היה הספר 47 משנת תרנ"ג ( 1893 ) לקח על עצמו ארגון המזרח"י ( מרכז רוחני ) שיבת ציון . הראשון ( שבראשו עמד הרב מוהליבר ) את ארגון ומימון מסעות ההטפה הציונית 48 אחד המטיפים בבתי הכנסת, והפעילות היתה מעט ...  אל הספר