בית הכנסת כמרחב דתי וחברתי

מבוא 23 הכנסת, וכך גם המערך המבני הבסיסי שלהם . 39 אולם להבדיל ממנהגי התפילה והמערך הליטורגי הקבועים בבתי הכנסת, תכנונם האדריכלי לא לבש צורה אחידה : בתי הכנסת שנבנו בפזורות השונות – לעתים אף בסמיכות מקום – לא בהכרח דמו זה לזה, ועיצובם האדריכלי הושפע מגורמים סביבתיים, כלכליים, 40 חוקיים וחברתיים . לקראת ימי הביניים ובמהלכם נהיה בית הכנסת בראש ובראשונה למקום תפילה וקריאה בתורה ( ובמידה מסוימת גם למקום לימוד והוראת תורה ) , אך המשיך לשמש גם מוסד קהילתי וחברתי, שהיה בעל תפקיד משמעותי ואפילו מכריע בלכידותה של הקהילה, בעיצובה הדתי והחברתי, ובייצוגה לפני גורמים 41 האופן שבו נוהל בית הכנסת, ויותר מכך האופן שבויהודיים ולא- יהודיים כאחד . עוצב, היה אחת הדרכים הבולטות שבהן יכולה היתה הקהילה היהודית לבטא את ערכיה, את עולמה הדתי ואת העדפותיה האסתטיות . בתארו את מוסד בית הכנסת באירופה בימי הביניים, כתב שמחה גולדין דברים הנכונים גם לעת החדשה : 'מלבד היות בית הכנסת מקום הפולחן, הוא בעיקר במה ציבורית עליה מומחזת ומוצגת דרמת הקבוצה . הוא מוסד בו מומחשים מאוויי הקבוצה הכמוסים, נערכים מאבקי הכוח של קבוצות...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב