18 תחת כיפת הלאום לצד סוגיות אלה עסקו רבים בבניית מערכת טקסים וסמלים לאומיים בעלי הקשר דתי או מסורתי, גם בלא הכוונה מוסדית וללא קשר ישיר להתרחשויות ולהתלבטויות רשמיות וממסדיות . כך, למשל, נבנתה מערכת חגים לאומית וכמו דתית בהתיישבות העובדת שלא היתה מחויבת למסורת, אולם לא רצתה להינתק 24 בה בעת הלכה ונבנתהממנה כי אם לפרשה מחדש בהתאם לערכיה ולדמותה . תרבות שבת עממית בתל אביב ובערים אחרות, שהיתה אף היא מנותקת במידה רבה מהחלטות ומהכרעות רשמיות, ונשענה בעיקר על תחושותיהם האישיות 25 והאידאולוגיות של מעצביה, בראשם חיים נחמן ביאליק . בה בעת החלה מתפתחת מערכת חדשה של סמלים, טקסים וטקסטים בעלי מאפיינים לאומיים גם בקרב הציבור הדתי, לפחות זה שהזדהה עם ערכי התנועה הלאומית ועם מטרותיה . ציבור דתי ולאומי זה שימש מעגל התייחסות חברתי טבעי לחלק ניכר מבני העלייה הרביעית, והיה מרכיב משמעותי באוכלוסייה העירונית היהודית בכל רחבי הארץ . באותן שנים נוסדו או התבססו לא מעט התארגנויות חברתיות, פוליטיות וארגוניות שזוהו עם הציבור הדתי הלאומי : מפלגות ותנועות אידאולוגיות דתיות, כתבי עת ומאספים ספרותיים, בתי כנסת וישי...
אל הספר